על מרק כתום וילד שלא אוהב ירקות

את אורי אני מכירה מאז שנולד. היום הוא בן עשר. בדרך כלל הוא אינו מרבה באכילת ירקות, אך הבחנתי שמִדי פעם הוא אוכל מלפפון, ברוקולי בתנור, פטריות על הפיצה ואפילו גזר גמדי אם יופיע עם גרעיני תירס.

ידעתי שאפגוש אותו במסיבת החנוכה שעשינו יחד עם עוד חברים וילדים. הכנתי מרק כתום ענק, כזה שגם חשדנֵי ירקות כרוניים מתפתים לטעום, וחילקתי לכולם.

אורי התקרב.

"לשים גם לך?"

"לא, אני לא אוהב. לא אוכל ירקות."

"אני מבינה", עניתי בניסיון לתת לגיטימציה לעֶמדה שלו.

מסביב התחילו קולות ההתפעלות: וואוו איזה ריח, איזה טעים! מה זה המרק הטעים הזה?

"זה בסדר אם אשים לך רק כמות קטנה ותטעם?" שאלתי אותו.

"בסדר", ענה.

מאד שמחתי שהסכים לטעום. הרגשתי תחושת הישג גדולה. למה? כי הנה יש סדק בחומה שבנה לעצמו ומגדירה אותו בעיני עצמו כ"לא אוכל ולא אוהב ירקות".

גם אם רק יטעם ולא יאכל, את הסדק הזה נכון להרחיב ולהפוך לפֶתח רחב לעוד אפשרויות.

התנהגתי כאילו אני שוות נפש, וכמו שהבטחתי מזגתי לקערית שלו רק חצי מצקת מרק.

מסביב נמשכו קולות ההתלהבות: אפשר תוספת? את חייבת לתת לי את המתכון...

אורי פנה אליי ואמר: "טעים לי. אפשר עוד?"

אמא שלו כבר הבטיחה שתכין לו כזה מרק בשבוע הבא.

מה למדנו?

כשאנו מכניסים את עצמנו ו/ או את הילדים שלנו לתבניות חשיבה, קצת יותר קשה לצאת מהן.

אמירה כמו "אני לא אוהבת ירקות" עלולה להתנחל בתודעה כאמת מוחלטת, להשפיע על ההתנהגות ומכאן ואילך להפוך לסוג של חוק: אין אצלי ירקות!

לכן כדאי להשאיר אופציות פתוחות. לדבר לעצמי ולאחרים בשפה גמישה ורכה יותר שמשאירה מקום לשינוי הרגלים ולהתפתחות. הילדים שלנו מקשיבים. סופגים אל נפשם הרכה הרגֵלים וצורות חשיבה. כדאי שנעדיף "עכשיו לא בא לי" על פני "אני לא..." מי יודע, השינוי יכול להתרחש כל יום.


מתכון מרק כתום (כ-8-10 מנות)

כמה דקות של עבודה וקלי קלות.

חותכים גס, שמים בסיר, מבשלים וטוחנים.

יתרונות: מכיל גם ירקות, גם חלבונים (עדשים), גם פחמימות וסיבים תזונתיים וגם טעם שמתאים בול לימות החורף הבאים עלינו לטובה.


חומרים

1 בצל בינוני

1 בצל סגול

2 תפוחי אדמה בינוניים

4-5 גזרים בינוניים

2-3 בטטות בינוניות

חצי ק"ג דלעת

3 כפות שמן זית

תבלינים: 2 כפיות שטוחות מלח, 1 כפית שטוחה כורכום, חצי כפית פלפל שחור (לא חובה), 1 כפית גדושה חוויאג' למרק

1 כוס עדשים כתומות – משרים ללילה ושוטפים. מבשלים בסיר נפרד עם מים עד כיסוי.

מוציאים את הקצף ושומרים את מי הבישול.


הכנה

נקלף ונחתוך את הבצלים לשמיניות ונטגן בסיר עם שמן הזית עד להזהבה.

נקלף ונחתוך גס את כל הירקות ונוסיף לסיר לטיגון קל יחד עם כל התבלינים כ-5 דקות.

נוסיף את העדשים עם מי הבישול.

נוסיף מים רותחים עד לכיסוי הירקות ונבשל כ-30 על אש בינונית עד לריכוך.

נטחן את המרק בעזרת בלנדר מוט/ מעבד מזון.

נטעם ונתקן תיבול.


בברכת חורף נעים, מזין וטעים!