.png)
רבי משה בן מימון, גדול הדור בדורו, רופא ובקיא בחוכמת אומות העולם, כתב לפני יותר מ-800 שנה את הספר משנה תורה ("היד החזקה"). מרַגש לגלות שלמרות מאות השנים שחלפו והשינויים בצורת החיים, כל העקרונות שביסס לתזונה מאוזנת ולחיים בריאים, נשארו נכונים ורלוונטיים גם לזמננו. מאמרים מדעיים רבים על תזונה בריאה מדגישים עקרונות זהים לאלה שהרמב"ם הקדיש להם פרק שלם בספרו (פרק ד), ונוגעים לאכילה, לשינה, לפעילות גופנית ולהתנהלות מיטיבה עם הגוף שתתמוך בחוסנו לאורך שנים. מתוך המעיין השופע בחרתי להתייחס בהרחבה לחמישה עקרונות מפתח (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות).
1. מתי אוכלים?
"לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב" (הלכה א)
הקשבה לתחושת הרעב ולתחושת השובע שמשדר לנו הגוף, מבטיחה אכילה מותאמת אישית המומלצת לכל אחד. במהלך השנים רובנו איבדנו את הקשר בין אכילה לתחושת רעב. אפילו לתינוקות ולפעוטות אנו מציעים אוכל כברירת מחדל ראשונה (בקבוק, חטיף, עוגייה), כדי להרגיע, להשתיק ולהתחבב.
כדי לפתח מחדש את הקשב לעצמנו, נוכל להתכוונן לאכילה בארוחות מסודרות במקום נשנושים קטנים לאורך היום - המלצה חשובה גם למי שמעוניין לרדת במשקל וגם למי שמעוניין להוסיף משקל.
"לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו, אלא יפחות כמו רביע משבעתו" (הלכה ב) - תחושת השובע מגיעה רק אחרי כעשרים דקות מסיום האכילה, ולכן כדאי לסיים ארוחה לפני שהגענו לשובע מלא.
2. איך אוכלים?
"ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המות ורוב החלאים שבאים על האדם אינם אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים" (הלכה טו).
הרמב"ם רואה חשיבות רבה בדרך האכילה, ומשווה אכילה "גסה" - אכילה בהיסח הדעת, במהירות ובביסים גדולים (ובימינו נוסף לכך עניין האכילה מול מסכים) לסם מוות.
אכילה איטית המשלבת לעיסה נכונה מיטיבה עם הגוף. התייחסות חושית לאוכל המשלבת הנאה ממראהו ומריחו, מאפשרת עיכול יעיל יותר. גם אם אוכלים מזונות בריאים ומזינים, אך דרך האכילה חפוזה – ההשפעה על הגוף לא תהיה מיטיבה. היחס למזון בצלחת שלפנינו, צריך להיות בדיוק כמו היחס למי שיושב מולנו: עם תשומת לב, סבלנות והנאה מהאוכל ומהאכילה.
3. תנועה ופעילות גופנית
"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה, ואינו שבע ומעיו רפין, אין חולי בא עליו וכֹחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים" (הלכה יד).
פעילות גופנית צריכה להוות חלק משגרת היומיום, לאו דווקא לצורך שריפת קלוריות או בניית מסת שריר וחיטוב – אלא כדי לחזק את השרירים, לשמור על גמישות הגוף וליהנות מהתנועה שהגוף מאפשר לנו. לרקוד לצלילי שיר אהוב, ללכת ברגל בטיילת, לשחק עם הילדים בגן שעשועים, לעלות במדרגות במקום במעלית ועוד.
4. התרוקנות
"וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמַשְהֶא נקביו, או מי שמֵעיו קשין, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש" (הלכה טו).
גם כאן נדרשת הקשבה לגוף ולנקביו - כך מאפשרים יציאות תקינות ומניעת עצירות. ההמלצה היא לא להתאפק. לנצל את חלון ההזדמנויות שבו מרגישים צורך ודחף ליציאה, ולהקפיד כמה שניתן על יציאות בשעות קבועות.
5. איזון, איזון, איזון
"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין, אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים" (הלכה יד).
גם אם מידי פעם אוכלים מזונות שאינם בריאים, אך דואגים לאיזון שאר המרכיבים - "אין חולי בא עליו". הרמב"ם אומנם לא הזכיר כאן את המונח אורתורקסיה (התעסקות יתר עד כדי אובססיביות בבריאות ובאוכל בריא), אך אכילת מזונות "רעים" מפעם לפעם גם היא חלק מהחיים, ואם היא מהווה חלק ממכלול של הקשבה ויחס נאות לגוף שלנו - אין בה כדי להפר את האיזון.
לסיום חשוב לציין: "וכל המִנהגות הטובים האלו שאמרנו אין ראוי לנהוג בהן אלא הבריא, אבל החולה, או מי שאחד מאיבריו חולה, או מי שנהג מנהג רע שנים רבות, יש לכל אחד מהם דרכים אחרים והנהגות כפי חליו, כמו שיתבאר בספר הרפואות ושינוי וסת תחילת חולי" (הלכה כא). משמע, כל האמור לעיל מתאים לאדם הבריא, ומי שסובל מבעיות רפואיות נדרש להתייעץ בהתאם.
הייתם רוצים לשמוע עוד מסודות הרמב"ם לחיים בריאים ומאוזנים? אפשר להזמין הרצאות לקבוצות קטנות/ לוועדי עובדים/ להורים.
*צילום: אלה פאוסט