חוויות הילדות שלנו נצרבות בזיכרון ומלוות אותנו במהלך החיים. הן משפיעות עלינו בהחלטות, בדרך שאנחנו תופסים את עצמנו וגם בהתנהלות עם הילדים שלנו.
השאלות הראשונות שאני שואלת הורים במפגשים איתי הן:
מהי חוויית הילדות שלך הקשורה לאוכל ואכילה? איך חווית את הגוף שלך? איך ההורים שלך התייחסו לנושא? מה לקחת מהילדות והבטחת לעצמך ליישם בהורות שלך?
רונית ואריאל, הורים לנועה בת 7 עם עודף משקל וליהי בת 5 רזה מאוד. רונית מספרת שאצלה בבית כולם היו רזים, אבל היה דגש מיוחד על דרך האכילה והאווירה סביב השולחן הייתה קשוחה. למרות שישבו זקופים בשקט ואכלו בנימוס, שמעו באופן קבוע הערות כמו "תסתכלי איך את אוכלת. תנקי את הפה". "למה את אוכלת כל כך מהר?"
אריאל מספר שאצלו גם ההורים וגם סבא וסבתא היו עם עודף משקל, והאוכל תמיד היה חגיגה. מצד אחד מכינים אוכל טעים ואוכלים ארוחות משפחתיות, ומצד שני ההשמנה וסיכוניה (הורים חולי סוכרת) העיבו על ההנאה מאכילה. כך שמצד אחד יש שפע ומצד שני יש הגבלה בזמן הארוחה והערות על כמויות כמו: "זהו. מספיק לך! אכלת יותר מִדי".
מתוך השיחה הבנו יחד מה מפעיל כל אחד מהם, ולמה רונית רגישה דווקא להתנהגות כזו ואריאל לדפוס התנהגות אחר.
שוחחנו על הדרך לשיח מתוך ערכים שיכוונו אותם כ"תמרורים" ויעזרו להם לדעת שהם בדרך הנכונה עם פחות ייסורי מצפון וביקורת עצמית כהורים.
לקחנו מצבים מהיומיום -
למשל, נועה וליהי מנשנשות בלי הפסקה לפני ארוחת הערב.
נועה שומעת: "מספיק לך! כל היום את מנשנשת. די כבר לאכול ולחטוף!"
ליהי לעומת זאת לא שומעת שום הערה. רונית ואריאל אומרים לי "העיקר שתאכל, עד שהיא כבר מכניסה משהו לפה"..
הכלי שרונית ואריאל קיבלו באותה פגישה היה להתייחס באופן שווה לבנות בלי קשר למבנה גופן, וה"תמרור" המנחה הוא לכוון אותן לאכילה מסודרת. לכן המשפט המתאים לומר לשתיהן הוא: "אני רואה שאת רעבה. בואי תעזרי לי להכין את ארוחת הערב. אולי נאכל יותר מוקדם היום".
השיח לאכילה בריאה ומאוזנת מתאים ל כ ו ל ם!
רונית ואריאל התחברו לגישה הזו והבינו שהם יכולים לאמץ אותה. בהמשך הם ציינו שבדרך זו הפחיתו באופן משמעותי אמירה של הערות מקטינות, והרגישו בנוח להעיר ולכוון את נועה וליהי לאכילה מאוזנת.
שבועיים לאחר מכן סיפרו כיצד האווירה בבית סביב הארוחות הפכה רגועה ונעימה, והם התפנו לספר בנחת על חוויות היום והתעסקו פחות בכמה ומה כל אחד שם בצלחת.
מאחלת הקשבה לעצמנו, לבנות ובני הזוג שלנו וכמובן לילדים שלנו.

· השמות בכתבה בדויים
Comments