הטעם המיוחד של פסח

מקהלה בשני קולות😇😇 סביב חג הפסח אני שומעת שני "קולות". הראשון הוא קולם של המתלוננים. אלה שהמצות נמאסו עליהם, שלא יכולים לראות תפוחי אדמה, שחשים שבִּטנם התנפחה וכדומה, ובאופן כללי מתלוצצים על הקשיים שהחג הזה מביא איתו ותוהים מה בדיוק הקשר בינו לבין חירות. הקול השני, שנשמע פחות, הוא שפסח זה וואו! חברי קבוצה זו מרגישים שפסח הוא הזדמנות לאכול אוכל בריא יותר ולהכין יותר אוכל ביתי. הם רואים את החג כהזדמנות "לקחת" דברים שאפשר להרוויח מהם גם בהמשך, ושברמה העמוקה יותר קשורים לחירות האמיתית של כל אחת ואחד מאיתנו - החירות לעצֵב הרגלים מחדש. נו, אבל אם מדובר על חירות - למה צריך לעבוד כל כך הרבה? פסח מזמין לחירות מההרגלים הקבועים ואימוץ הרגלים חדשים למשך שבוע. לשבוע הזה אנחנו מתכוננים, מי יותר ומי פחות. חשוב לשים לב שאין כאן רק הסכמה לרעיון אלא גם מוכנות לבצע אותו: שינוי ההרגלים הוא לא רק ברמת המחשבה, אלא בשטח ממש. החירות כרוכה בהרבה עבודה. אם נתעכב על השינויים בתפריט, נזכיר שמעֵבר לאתגר המשמעותי של איסור אכילת לחם, נוצר צורך לבדוק יותר בדקדוק את מרכיבי המזונות: האם הם מכילים קמח, גלוטן, קטניות. כל אחד לפי המנהגים המוכרים לו. בפסח, גם אם אני אוהב.ת לחם, אני לא אוכל.ת אותו. אני מאפשר.ת לעצמי הרגל חדש שהוא לא כל כך פשוט. המחמירים (המהדרין) לא אוכלים בכלל קטניות ולא מזון מעובד (לדוגמה, לא משתמשים ברסק עגבניות אלא רק בעגבניות טריות). מהם אני שומעת ש: "האוכל של פסח מרגיש נקי יותר... בישלתי יותר, המצאתי מתכונים מגוונים, בריאים וטעימים, ואפילו זכיתי למחמאות מילדיי המתבגרים"..

עניין של נקודת מבט🤔 בחג החירות טמונה הזדמנות לחזור לטעם הטבעי והפחות מעובד של האוכל, וגם לזכור ששינוי הרגלים הוא הזדמנות ולא עונש העטיפה היפה - בגדים חגיגיים, עריכת שולחן חגיגי, אוכל טעים - הם הזדמנות לצמיחה, לבלוב ופריחה.

חג אביב וחירות שמח! 🌹