top of page

גם אתם מתוסכלים מלעמוד ולהכין ארוחה, ולראות את הילדים שוב מעקמים פרצוף?

עודכן: 13 בפבר׳

עמלתם והכנתם ארוחה מזינה- והילדים? הם שוב מעקמים פרצוף ומבקשים פסטה..

הרבה הורים מספרים שהם מרגישים מתח עוד לפני שהתחילה הארוחה. הם רוצים לספק לילדים אוכל מגוון ומזין, אך בפועל מוצאים את עצמם נכנעים לבקשות האוטומטיות של הילדים, ומכינים סתם פסטה או מכניסים פיצה קפואה לתנור.

התוצאות הן שהתזונה אינה מספקת את הצרכים הנדרשים לגיל הילדות, תופעת ההשמנה מתרחבת, ותסמיני הפרעות הקשב מתגברים – עד כדי פגיעה בהתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילדים (למשל, אי מיצוי פוטנציאל צמיחה או פוטנציאל הלמידה).

הפתרון טמון בהבנת העמדות של הורים וילדים לגבי אכילה.

בואו נתחיל מהבסיס - כל הורה רוצה את הטוב ביותר בעבור ילדיו.

  • שיאכלו בריא

  • שיתנסו במזונות בריאים

  • ושיהיו פתוחים לטעמים. וגם, בואו נודה בזה, שיהיה לנו קל לספק את כל אלו. הילדים מצידם זקוקים לעצמאות שלהם, וחשוב שנזכור שהפתיחות לטעמים דורשת את הזמן שלה. הילד רוצה להביע את עצמו ולרוב זה קורה בלי מילים אלא במעשים, כמו לסרב לטעום מאכלים מסוימים או לאכול בסתר (שזה נושא בפני עצמו). לפעמים יאכל מזונות מסוימים בצהרון, אבל יסרב להם בבית. חלוקת התפקידים היא כזאת: מתפקידם של ההורים:

1. להציע לילדים מגוון מזונות מכל קבוצות המזון. 2. להדגים אכילה מאוזנת בארוחות המשפחתיות המשותפות (הורים אוכלים יחד עם הילדים ולא מתפקדים כמלצרים). לילדים נשאר לבחור מתוך ההיצע את מה שמתאים להם, לפעמים רק פרוסת לחם עם גבינה או חומוס יספקו אותם. הילדים מחליטים מה להכניס לפה– זה המרחב הפרטי שלהם! לא כדאי לנסות לשכנע ולהתנות אכילה בריאה במתן פרס וכדומה. זה גורם רק לנסיגה ולהתרחקות מהמטרה. אני יודעת שזאת משימה לא פשוטה בכלל, ועם זאת בצעדים קטנים ובתבונה אפשר ליישם אותה.


בואו נקנח במשימה:

הגישו לשולחן מגוון אפשרויות, והשתדלו לשלב ביניהן לפחות מזון אחד מוכר ואהוב כמו: גבינה, ביצה, עוף בתנור, מלפפון חתוך או ירקות חתוכים בנפרד בנוסף לסלט. שבו לאכול עם הילדים. נסו כמה שפחות להתערב בבחירות הילדים, זה עניין של תרגול ולמידה. 


מוזמנים לשתף ולכתוב לי. רשמים, תחושות ובמה ש"גיליתם" - אשמח לשמוע מכם.



Коментарі


bottom of page