בחנוכה נחגג נס מציאת פח השמן הטהור, ואנחנו שרים "על הניסים ועל הנפלאות".
אם בשגרה אנחנו נוהגים לומר ש"רק נס יעזור" או ש"אין קסמים ורק כאשר יגעת ומצאת תאמין", בא חנוכה ומזמין אותנו להתפלל על ניסים כי הנס הוא הדרך הטבעית בו.
באווירה הניסית הזאת אספר על מקרה מהקליניקה שמתויק אצלי ב"אגף הניסים" מאירי הדרך.
היֹה הייתה ילדה יפה ונחמדה שסבלה מאוד מהקילוגרמים העודפים שלה. היא שנאה את גופה וספגה עלבונות.
חלפו שנים, והילדה גדלה להיות אישה יפה ומלאה עם יותר ביטחון עצמי ועם פחות כאבים. היא חלמה שכאשר תיוולד לה בת יפה כמוה, היא תיתן לה הכול, תשמור עליה ותדאג להגן עליה מלשונות רעות. הילדה שלי לא תעבור את מה שעברתי, הבטיחה לעצמה.
נראה שהצליחה. נולדה לה תינוקת מדהימה, יפה וחייכנית, ולא היה גבול לאושרה.
היא שיחקה עם בִּתה, דאגה לתת לה מזון בריא, וכשגדלה רשמה אותה לחוגים, הסיעה אותה לכל מקום, שמרה על קשר טוב עם הגננת, המורות, היועצת והמדריכות בחוגים.
לאכזבתה הילדה החלה לעלות במשקל. בתחילה התעלמה. בשלב הבא ניסתה למנוע ממנה מאכלים מסוימים ובזה שאחריו צעקה עליה. היה שלב שבקושי הצליחה לראות את פניה היפות של בתה המסתתרות מתחת לפנים העגולות.
היא לא האמינה שזה קורה לה. איזה מחשבות לא טובות יש לי על הבת שלי, נבהלה וכעסה על עצמה אבל המשיכה לכעוס גם על הבת המסורבלת: איך את מעיזה לבקש ממתק בסופר? למה את מבקשת תוספת לגלידה?
מה עושים? המצב הזה נמשך שנתיים. אימא אומללה ובת שרוצה לקפוץ כמו ילדים בגילה אבל מרגישה את הסרבול, הכבדות וההתנשפות במדרגות או בעליות.
מה עם הילדוּת שלה? לאן ממשיכים?
האימא הזאת הגיעה אליי לקליניקה.
אחרי תהליך "אין קסמים" שבו בנינו בעקביות דרך פעולה הגיונית, מדורגת ומותאמת לאימא הטובה, לילדתה המקסימה ולכל המשפחה, קרה הנס!
אלה המשפטים שהאימא אומרת לי בעיניים נוצצות ומאירות:
אני יכולה להסתכל על הילדה שלי (בת ה-8) מתלבשת, ולשמוח בה ככה כמו שהיא וגם בי.
אני מופתעת מעצמי ומבִּתי.
אני מצליחה לראות את יופייה של בִּתי ואת הפלא הזה שצומח מולי.
אני אוהבת את החיוך והתמימות שלה, וכמה היא מיוחדת.
אני כבר לא ממהרת לשפוט את עצמי ואותה לפי סרגל דוקר ולא סבלני כמו פעם.
עכשיו אני רואה באמת אותה ואותי. עכשיו אני מבינה מה האחריות שלי כאם לעשות כמיטב יכולתי ולכוון את בתי לחיים טובים יותר. עם זאת אני מבינה שיש דברים שתלויים בנו ויש שפחות. אני מתמקדת במה שתלוי בי.
גם הילדה מרגישה את השינוי בגישה של אימה. יש פחות ויכוחים ומתח.
נס של תהליך.

Comments