אני לא מבין איך יש לו כזו קיבולת...


ארוחות החג והשהות יחד גרמו לכם ליותר מתח עם הילדים סביב אכילה.


הוא מעמיס...

היא תוקעת...

היא אוכלת יותר ממני...

אני לא מבין איך יש לו כזו קיבולת...

המשפטים האלו הסתובבו לכם בראש גם בלי להגיד אותם ישירות לילדים?


מה אומר המחקר על זה?


מחקרים מדעיים מצביעים על כך שטיפול בעודף משקל בילדים מוטב שייעשה באמצעות הדרכת הורים והכְוונה לשינוי הרגלים ודפוסי אכילה במשפחה.

עיסוק בדיאטה, שקילה לעיתים קרובות ותפריטים מוגבלים בקלוריות נמצאו כמעלים סיכון להתנהלות אובססיבית סביב אכילה ומשקל ובהמשך להפרעות אכילה.

אין ספק. זה דורש הרבה יותר עבודה והתגייסות של ההורים.

בהתבוננות קצרת טווח הרבה יותר נוח להתמקד בילד: לתבנֵת אותו בתפריט המוגבל ו"לפתור את הבעיה".

בהתבוננות לעתיד קיים חשש לפרשנות מסוג "אני לא מספיק טוב/ה, מוצלח/ת, ראוי/ה כמו שאני" ולאי-קידום הרגלים משפחתיים בריאים כמו:

  • לחזק ולעודד את הילדים על בחירות לאכילה מאוזנת ופעילות מהנה.

  • פחות התעסקות בדיאטות וב"מותר" ו"אסור".

  • עידוד לדימוי גוף חיובי.

לכן, בשלב ראשון אני ממליצה על שינוי השיח בבית סביב אוכל, אכילה ודימוי גוף.

בהמשך נוכל לדבר על מה, כמה ואיך: מה להציע ובאילו דרכים להגביל ולהתנהל כשאנחנו מרגישים שאיבדנו שליטה.

השלב הראשון בייעוץ תמיד יתייחס לזיהוי אמירות אוטומטיות שמקדמות רזון ויוצרות פחד מהשמנה.

במקומן נתחיל להשתמש בשפה מעודדת המקדמת הרגלים בריאים ללא תלות במבנה גוף.

אלה מכם שרוצים ליצור שינוי בבית,

מוזמנים לתוכנית הורים 4 4 - תוכנית ממוקדת וקצרת טווח המציידת בכלים לאכילה מאוזנת, שיח מקדם ואווירה נעימה סביב השולחן.